התאונה המחרידה שאירעה ביום ו' האחרון לא מותירה ברירה, אלא להרהר ושוב להרהר עד כמה, אם בכלל, הספורט הזה בטוח או אף חוקי. גם אם נגיע לכדי השוואה בין מספר ההרוגים בתאונות דרכים לבין תאונות הרחיפה, הרי היחס המספרי הוא לא רציונאלי, מאחר ומספר הנהגים לעומת מספר התאונות נותן הסתברות גבוהה יותר להיפגע בתאונת דרכים. לעומת זאת, היחס בין מספר המרחפים הפעילים בארץ לבין תאונות הרחיפה, ההסתברות להיפגע בתאונת רחיפה יורדת פלאים. כאשר שמעתי את קריינית החדשות ברדיו מדווחת על התאונה במבוא חמה, חשתי צמרמורת וזעזוע, וזה טבעי, אך גם באותה הנשימה היא עברה מ- item חדשותי מרעיש כגון תאונת רחיפה, ודיווחה על ***13 הרוגים בתאונות דרכים בארץ, בשבוע החולף !! ***. אף אחד כבר לא מתרגש מהמספרים המפלצתיים הללו של תאונת הדרכים. זה כבר כל כך לאקוני. אך אי אפשר הייה שלא לשים לב לאופן הצגת תאונת הרחיפה, כאירוע חדשותי ממדרגה ראשונה, למרות שהתדירות של תאונת הרחיפה לעומת תאונות אחרות (דרכים, עבודה) היא כל כך נמוכה. וזה מקומם. זה מקומם, כי הדימוי של הספרט שלנו הולך ונשחק משנה לשנה, ועוד ועוד מרחפים "מתנדנדים" יקפלו ציוד היטב היטב, ציוד שזה לא מכבר רכשו, ובהשפעת הרעייה הדואגת, או ההורים המפוחדים, יציעו למכירה את הציוד ויפרשו מהעיסוק ברחיפה. אין אפשרות למנועת את תהליך השחיקה בדימוי של הספורט הזה, לאור התאונות שקורות ומקבלות הד תקשורתי צורם. אין גם אפשרות לשכנע מרחף צעיר, לא לעזוב, מאחר ותאונה כל כך מחרידה כגון זו, משאירה צלקת מכוערת ועמוקה בנפש של כל מרחף, ויהייה וותיק ומנוסה כאשר יהייה. נפילה מרתמה בגובה, בגלל רשרלנות בבדיקת סגירה של רצועות רגליים לפני המראה, היא הסיוט המוחשי ביותר שיש לכל אחד ואחד מאיתנו. אנו מתגברים על פחד הגבהים שבתחילת הדרך הרי קיים אצל כל אחד. אנו מתגברים על הפחד להיקלע למצב קריטי ללא שליטה. אנו מתגברים על הפחד להיקלע להתנגשות באוויר עם מצנח אחר, או עם כלי טיס ממונע בנתיבי התובלה האווירית. אנו מתגברים על הפחד שהרזרבי יאכזב אותנו ברגע האמת, ואנו מתגברים על פחד סמוי מהבלתי נודע והבלתי צפוי בכל זמן שהייה בגבהים הדמיוניים אליהם אנו מגיעים ... אך אף לא פעם אחת, לא חשבנו על אפשרות כל כך מרוחקת של נפילה מהרתמה. עד כמה שהתאונה הזו מחרידה ומזעזעת את נימי הנשמה הדקים שלנו, תעיד העובדה שלא חשבנו על האפשרות הזו. לא עוד ! מהיום, המושג ***בד"ח*** המראה יקבל משמעות מיוחדת. מהיום, הצליל המיוחד של נעילת האבזם הנסגר ברצועות הרתמה יהייה בולט יותר ומוחשי יותר לאוזנינו. מהיום, כל מרחף צעיר, כמו גם מרחף וותיק, יפנה מבט בוחן לרצועות הרגליים של עמית/ה בהליכי הכנה להמראה או המראה, וזה יהייה ספונטאני ללא שליטה רצונית. מהיום, המבט לעבר הרצועות של הריתמה יהייה תדיר, ויילך לשם גם כאשר אנו גבוה באוויר, סתם כך כדי לוודא שהכל במקום. מהיום, אנו נתחיל להפנים, לאט לאט אבל בוודאות, את העובדה שהעיסוק בספורט תעופתי כל שהוא, ובמיוחד מצנחי רחיפה, הוא מלחמת הישרדות מתמדת, והטובים יותר, המנוסים יותר והבוגרים יותר בנפשם, הם הם אלה שיפיקו הנאה וביטחון בטיסה. לפני כשנתיים ומחצה לערך, ישבתי ותירגמתי עבודת מאסטר של *טיפים לטייסי מצנחי רחיפה*. עשיתי זאת, כי ראיתי הזדמנות חשובה מאוד להביא מידע כל כך חשוב ומציל חיים למרחף העברי. באחד הטיפים, מוזכר בפירוש מקרה של יציאה לאוויר ברצועות רגליים משוחררות. היו מקרים דומים לא מעטים בעולם, חלק מהם הסתיימו באסון קטלני (רובם), אך בחלק מהמקרים, המרחף יצא ללא פגע ! וכיצד !? הפתרון במקרה כזה הוא פשוט מאוד. הנפה של שתי הרגליים למעלה מעל הראש, תוך כדי אחיזה איתנה ברתמה, וליפוף הרגליים מסביב לרצועות V כך שאתה נשאר תלוי בצורה הפוכה עם הראש למטה. במצב זה ניתן להיכנס שוב לריתמה ולסגור את אבזמי רצועות הרגליים ולהינצל. אני אישית אף פעם לא תירגלתי את הדבר הזה, אך ראיתי את אדם וקסלר עושה זאת. זה נראה פשוט. אפשר להיתלות על המתלה בנתניה בדשא עם הרתמה שלך ולנסות, ואפשר לאחר מכן גם לנסות זאת באוויר מעל הים. לדעתי, לאחר המקרה המזעזע שקרה ביום ו' האחרון, יש מקום להכניס את התרגיל הזה לסילבוס קורס מצבי חירום, מאחר והוכח לנו בוודאות, שזהו מצב חירום מובהק. ועוד משפט אחד קצר על נסיבות המקרה שקרה ביום ו' האחרון. על פי הבנתי, הבחור הייה במסגרת קורס דרגה 3 בבית ספר שמיים, תחת השגחתו של אילן ארז. גם אם הדבר אכן כך, אין, ולוא ברמז דק, להאשים את המדריך או את המסגרת בה פעל כאשר אירעה התאונה. לחניך בקורס דרגה 3 לא בודקים רצועות רגליים !!! האחריות לכך מוטלת עליו ורק עליו !!! מאחר ואתה מגיע לקורס דרגה 3, מובטח לך ולכל המדריכים שלך, שאתה כבר מספיק אחראי מנוסה ועירני לבדוק את הפרט הכל כך אלמנטרי הזה. בעצמך !!! אילו הייה מדובר בחניך קורס בסיסי גובה, דרגה 1 בתחילת דרכו, אזי הסיפור הייה שונה לגמרי. אך מאחר ומדובר במרחף בעל נסיון, האחריות/רשלנות רובצת עליו בלבד ויש לפתור את המדריך בקורס או את בית ספר שמיים מכל אחריות גם, אם אכן, הוא פעל במסגרת קורס. שימי הנגבי סיוון תשס"ד
